מה שישוע עשה על הצלב (גרסת תרגום)

This post is also available in: العربية (ערבית) 简体中文 (סינית) English (אנגלית) Русский (רוסית)

מה שישוע עשה על הצלב

 

״מי האמין לשמועתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה? ויעל כיונק לפניו וכשורש מארץ ציה לא תואר לו ולא הדר ונראהו ולא מראה ונחמדהו. נבזה וחדל אישים איש מכאובות וידוע חולי וכמסתר פנים ממנו נבזה ולא חשבנוהו. אכן חלינו הוא נשא ומכאובינו סבלם ואנחנו חשבנוהו נגוע מכה אלוהים ומענה. והוא מחולל מפשענו מדכא מעונותינו מוסר שלומנו עליו ובחבורתו נרפא לנו. כלנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו ויהוה הפגיע בו את עון כלנו. נגש והוא נענה ולא יפתח פיו כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא יפתח פיו. מעצר וממשפט לקח ואת דורו מי ישוחח כי נגזר מארץ חיים מפשע עמי נגע למו. ויתן את רשעים קברו ואת עשיר במתיו על לא חמס עשה ולא מרמה בפיו. ויהוה חפץ דכאו החלי אם תשים אשם נפשו יראה זרע יאריך ימים וחפץ יהוה בידו יצלח. מעמל נפשו יראה ישבע בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים ועונתם הוא יסבל. לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו ואת פושעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולפושעים יפגיע.״ ישעיהו נ״ג

כדי להבין את המשמעות של מי שישוע הוא, מה ישוע עשה ומדוע זה נחוץ לכל אדם, עלינו להביט בדבר אלוהים, התנ״ך.

 

ישוע הוא גואל האנושות:

 

״כה אמר יהוה מלך ישראל וגאלו יהוה צבאות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלוהים.״ ישעיהו מ״ד:ו׳

 

אין אחר אליו לפנות, אין אלוהים אחר. עלינו להבין שהתנ״ך אינו רק ספר דתי, אלא דבר אלוהים לכל האנושות.

 

״כל הכתוב נתן ברוח אלוהים ומועיל להוראה לתוכחה לתקון ליסור בצדקה״… טימותיאוס ב׳ ג׳:ט״ז

״כי לא ברצון אדם הובאה נבואה מעולם כי אם אנשי אלוהים דברו כאשר נדחפו על ידי רוח הקודש.״ פטרוס ב׳ א׳:כ״א

 

אז מי הוא ישוע? מה אומר התנ״ך עליו? מדוע הוא היה חייב למות על הצלב?

 

בואו נבחן דברים עמוקים יותר על התנ״ך, לא רק לראות את ההוכחה שהוא אכן דבר אלוהים, אלא לשים לב איך שהתנבא על ישוע שיבוא ויהיה שה האלוהים הנוטל את חטא העולם.

 

״למחרת רואה יוחנן את ישוע בא אליו ויאמר הנה שה האלוהים הנושא את חטאת העולם.״ יוחנן א׳:כ״ט

 

התנ״ך ניבא שישוע ייוולד מבתולה:

 

״לכן יתן אדני הוא לכם אות הנה העלמה הרה וילדת בן וקראת שמו עמנו אל.״ ישעיהו ז׳:י״ד

 

ההתגשמות הזו קרתה:

 

״ובחודש השישי נשלח המלאך גבריאל מאת האלוהים אל עיר בגליל, ושמה נצרת, אל בתולה מארושה לאיש ושמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים. ויבא המלאך אליה ויאמר שלום לך החנונה האדון עמך ברוכה את בנשים. והיא כראותה נבהלה מדבריו ותחשב מה היא הברכה הזאת. ויאמר אליה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני אלוהים. והנה תהרי בבטנך וילדת בן וקראת שמו ישוע. הוא יהיה גדול ויקרא בן עליון ויתן לו יהוה אלוהים את כסא דוד אביו. ומלך על בית יעקב לעולמים ולמלכותו לא יהיה קץ. ותאמר מרים אל המלאך איך יהיה זה ואיש לא ידעתי. ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקודש יבא עליך וגבורת עליון תצל עליך ועל כן גם הקדוש הנולד יקרא בן אלוהים. והנה אלישבע קרובתך גם היא הרתה בן בזקנותיה וזה לה חודש ששי להנקראת עקרה. כי לא יפלא מאלוהים כל דבר. ותאמר מרים הנני אמת יהוה יהי לי כדברך וילך ממנה המלאך.״ לוקס א׳:כ״ו-ל״ח

 

התנ״ך ניבא שישוע ייוולד בבית לחם:

 

״ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאתיו מקדם מימי עולם.״ מיכה ה׳:ב׳

 

זה התגשם:

 

״ויהי בימים ההם ויצא פקודה מאת קיסר אוגוסטוס להתמנות כל תבל. וזה המנין הראשון היה בהיות קירינוס מושל סוריה. וילכו כלם להתמנות איש איש לעירו. ויעל גם יוסף מגליל מעיר נצרת אל יהודה אל עיר דוד הנקראת בית לחם, כי מבית ומשפחת דוד היה, להתמנות עם מרים ארושתו והיא הרה. ויהי בהיותם שם מלאו הימים ללדתה. ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון. והיו רועים באותה הארץ שוכבים בשדה ושומרים משמרות הלילה על עדרם. והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע סביבותיהם וייראו יראה גדולה. ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנה אבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם. כי נולד לכם היום בעיר דוד מושיע הוא המשיח האדון. וזה לכם האות תמצאו ילד מחתל ומוטל באבוס. ופתאם היה עם המלאך המון צבא השמים מהללים אלוהים ואומרים כבוד לאלוהים במרומים ובארץ שלום רצון לבני אדם. ויהי כאשר הלכו המלאכים מעמם השמימה ויאמרו הרועים איש אל רעהו לכה נא נלכה עד בית לחם ונראה את הדבר הזה אשר נהיה אשר הודיענו יהוה. וימהרו ויבאו וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד מוטל באבוס. וכאשר ראו הודיעו על הדבר אשר נאמר להם על הילד הזה. וכל השומעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרועים. ומרים שמרה את כל הדברים האלה תחשב בלבה. וישובו הרועים מכבדים ומהללים את האלוהים על כל אשר שמעו וראו כאשר נאמר אליהם.״ לוקס ב׳:א׳-כ׳

אז לידתו של ישוע מבתולה והעיר בה ישוע ייוולד שתיהן נובאו בבירור בתנ״ך, עדות שדבר אלוהים לאנושות לא ניתן להתעלם ממנו.

 

התנ״ך אינו רק ספר דתי, הוא באמת דבר אלוהים לכל האנושות. אז מי הוא ישוע?

 

קודם כול עלינו להבין שישוע הוא אלוהים בבשר.

 

״והדבר נהיה בשר וישכון בתוכנו והחזינו את כבודו כבוד יחיד מאת האב מלא חסד ואמת.״ יוחנן א׳:י״ד

 

״ובלא ספק גדול הוא סוד החסידות אלוהים נגלה בבשר נצדק ברוח נראה למלאכים נכרז בגוים נאמן בעולם נלקח במכבוד.״ טימותיאוס א׳ ג׳:ט״ז

 

עלינו לדעת שאלוהים הוא חלק מהשילוש, שהוא אלוהים בשלושה אנשים.

 

״אני ואבי אחד אנחנו.״ יוחנן י׳:ל׳

 

״בראשית היה הדבר והדבר היה את האלוהים והדבר היה אלוהים. הוא היה בראשית את האלוהים.״ יוחנן א׳:א׳-ב׳

 

״כי שלושה הם המעידים בשמים האב הדבר ורוח הקודש ושלושתם אחד הם. ושלושה הם המעידים בארץ הרוח והמים והדם ושלושתם לאחד יעידו.״ יוחנן א׳ ה׳:ז׳-ח׳

יש סיבה שאלוהים שלח את בנו ישוע לעולם והסיבה הזו היא שבני אדם יזכו לישועה. כי עלינו להבין שחטא נכנס לעולם, עלינו להבין שכל אחד מאיתנו אשם לפני אלוהים כל יכול ואין דבר שאנחנו יכולים לעשות כדי להיות זכאים לפני אלוהים, בלי המשיח.

 

שום כמות של מעשים טובים, שום כמות של תשובה, שום כמות של מסורות, שום כמות של מעשים לא יכולה לכפר על החטא שלנו. רק דמו של המשיח משחרר אותנו, רק דרכו אנחנו יכולים לקבל חיי נצח וסליחה על חטאים. אין דרך אחרת.

 

"כי כה אהב אלוהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו, אלא ינחל חיי עולם. כי לא שלח אלוהים את בנו אל העולם לשפוט את העולם, כי אם שיוושע העולם על ידו. המאמין בו אינו נידון, אך מי שאינו מאמין כבר נידון כי לא האמין בשם בן אלוהים היחיד. וזה הדין: האור בא אל העולם ובני האדם אהבו את החושך יותר מן האור, כי מעשיהם היו רעים. כי כל עושה רעה שונא את האור ולא יבוא אל האור פן יוכחו מעשיו. אבל עושה האמת יבוא אל האור למען יגלו מעשיו כי באלוהים נעשו." יוחנן ג:16-21

 

"אפילו הסוד אשר היה נסתר מדורי דורות ומדורות, אך עתה נגלה לקדושיו: להם רצה האלוהים להודיע מהו עושר הכבוד של סוד זה בקרב הגויים; והוא המשיח בכם, תקוות הכבוד: אותו אנו מבשרים, מזהירים כל אדם, ומלמדים כל אדם בכל חכמה; כדי שנוכל להציג כל אדם שלם במשיח ישוע:"… אל הקולוסים א:26-28

 

"והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה ה' אלוהים. ויאמר אל האישה, אף כי אמר אלוהים לא תאכלו מכל עץ הגן? ותאמר האישה אל הנחש, מפרי עץ הגן נאכל: אך מפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלוהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמותון. ויאמר הנחש אל האישה, לא מות תמותון: כי יודע אלוהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלוהים יודעי טוב ורע. ותרא האישה כי טוב העץ למאכל וכי תאווה הוא לעיניים ונחמד העץ להשכיל, ותיקח מפריו ותאכל, ותיתן גם לאישה עימה ויאכל. ותיפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם; ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות. וישמעו את קול ה' אלוהים מתהלך בגן לרוח היום: ויתחבא האדם ואשתו מפני ה' אלוהים בתוך עץ הגן. ויקרא ה' אלוהים אל האדם ויאמר לו, איכה? ויאמר את קולך שמעתי בגן ואירא כי עירום אנוכי ואחבא. ויאמר, מי הגיד לך כי עירום אתה? המן העץ אשר ציויתיך לבלתי אכול ממנו אכלת? ויאמר האדם, האישה אשר נתת עימדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל. ויאמר ה' אלוהים לאישה, מה זאת עשית? ותאמר האישה, הנחש השיאני ואוכל. ויאמר ה' אלוהים אל הנחש, כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה; על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך: ואיבה אשית בינך ובין האישה ובין זרעך ובין זרעה; הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב. אל האישה אמר, הרבה ארבה עצבונך והרונך; בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך. ולאדם אמר, כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר ציויתיך לאמור לא תאכל ממנו: ארורה האדמה בעבורך; בעיצבון תאכלנה כל ימי חייך; וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה; בזיעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לוקחת: כי עפר אתה ואל עפר תשוב." בראשית ג:1-19

אתה רואה, קורא יקר, החטא נכנס לעולם דרך המרד של אדם וחוה. חטא זה התפשט מהם לכל אדם שנולד אי פעם.

 

"הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי." תהילים נא:7

 

"כי כולם חטאו וחסרי כבוד אלוהים הם;"… אל הרומים ג:23

 

"כי שכר החטא הוא מוות; אך מתנת אלוהים היא חיי עולם במשיח ישוע אדוננו." אל הרומים ו:23

 

"לכן אחרי אשר הוצדקנו באמונה, שלום לנו עם האלוהים באדוננו ישוע המשיח: אשר גם באמונה נגשנו על ידו אל החסד הזה אשר אנחנו עומדים בו, ונתהלל בתקוות כבוד האלוהים. ולא זאת בלבד, אלא גם נתהלל בצרות, בדעתנו כי הצרה תוליד סבלנות; והסבלנות בחינה; והבחינה תקווה: והתקווה לא תבייש, כי אהבת אלוהים נשפכה בלבבנו על ידי רוח הקודש הנתונה לנו. כי בעוד היותנו חלשים, מת המשיח בעתו בעד הרשעים. הן בעד צדיק לא ימות איש במהרה, אולי בעד הטוב יעיז איש למות. אבל אלוהים הוכיח את אהבתו אלינו, כי בעודנו חטאים מת המשיח בעדנו. על אחת כמה וכמה עתה אשר נצדקנו בדמו נושע על ידו מן החרון. כי אם בהיותנו אויבים נרצינו לאלוהים במות בנו, על אחת כמה וכמה נושע בחייו אחרי אשר נרצינו. ולא זאת בלבד, אלא גם מתהללים אנחנו באלוהים על ידי אדוננו ישוע המשיח אשר עתה קיבלנו על ידו את הריצוי. לכן כאשר על ידי אדם אחד בא החטא לעולם ועל ידי החטא המוות, וכן עבר המוות על כל בני האדם באשר כולם חטאו: (כי עד מתן תורה היה החטא בעולם, אך חטא לא ייחשב באין תורה. אבל המוות מלך מאדם ועד משה גם על אלה שלא חטאו כמו שחטא אדם, שהוא דמות העתיד לבוא. אך לא כחטא כן גם המתנה. כי אם במעל האחד מתו הרבים, על אחת כמה וכמה חסד אלוהים ומתנתו ברבו לרבים בחסד האדם האחד ישוע המשיח. ולא כמו שבא על ידי החוטא האחד כן המתנה, כי המשפט יצא מאחד להרשיע, אך המתנה באה מפשעים רבים להצדיק. כי אם במעל האחד מלך המוות על ידי האחד, על אחת כמה וכמה אלה המקבלים את שפע החסד ומתנת הצדקה ימלכו בחיים על ידי האחד ישוע המשיח.) לכן כאשר על ידי מעל אחד היה המשפט להרשיע את כל בני האדם, כן גם על ידי צדקה אחת היתה המתנה להצדיק את כל בני האדם לחיים. כי כאשר במרי האדם האחד נעשו החוטאים הרבים, כן גם במשמעת האחד ייעשו הצדיקים הרבים. והתורה נכנסה למען ירבה המעל, אך באשר רבה החטא שם גבר החסד מאוד: למען כאשר מלך החטא במוות, כן ימלוך החסד על ידי הצדקה לחיי עולם בישוע המשיח אדוננו." אל הרומים ה

 

"ויאמר אליו ישוע, אנוכי הדרך והאמת והחיים. לא יבוא איש אל האב בלתי על ידי." יוחנן יד:6

 

"כי בחסד נושעתם על ידי האמונה, ולא מידכם היא כי מתנת אלוהים היא: לא מתוך מעשים למען לא יתהלל איש." אל האפסים ב:8-9

 

"אשר בו לנו הפדות בדמו, סליחת החטאים, כעושר חסדו;"… אל האפסים א:7

 

"ועל ידי שעשה שלום בדם צלבו, לפייס הכל אליו על ידו; על ידו, אני אומר, בין אם הם דברים בארץ או דברים בשמים." אל הקולוסים א:20

 

"עמדו איתן אפוא בחירות אשר המשיח שחרר אותנו בה, ואל תסתבכו שוב בעול העבדות." אל הגלטים ה:1

 

"המאמין בבן יש לו חיי עולם: ומי שאינו מאמין בבן לא יראה חיים; אלא חרון אף אלוהים שוכן עליו." יוחנן ג:36

 

"בו יש לנו פדות בדמו, סליחת החטאים: הוא צלם האלוהים הבלתי נראה, בכור כל בריאה:"… אל הקולוסים א:14-15

 

"ואין ישועה באחר: כי אין שם אחר תחת השמים, הניתן בין בני האדם, אשר בו עלינו להיוושע." מעשי השליחים ד:12

 

יש הרבה פסוקים מהתנ"ך במאמר זה. הסיבה פשוטה, חשיבות מה שעשה המשיח על הצלב לעולם לא יכולה להיות מוערכת בחסר. המשיח היה חייב למות על הצלב בעבור חטאינו, הוא סיפק את הכפרה.

 

"והוא כפרה על חטאתינו, ולא על חטאתינו בלבד כי אם גם על חטאת כל העולם." יוחנן א ב:2

 

"כי מסרתי לכם בראשונה את אשר גם קיבלתי, איך שהמשיח מת בעד חטאינו על פי הכתובים; ושנקבר, ושקם לתחייה ביום השלישי על פי הכתובים:"… הראשונה אל הקורינתים טו:3-4

 

"כי את אשר לא ידע חטאת, אותו עשה לחטאת בעדנו, למען נהיה אנחנו לצדקת אלוהים בו." השנייה אל הקורינתים ה:21

 

"חסד לכם ושלום מאת האלוהים אבינו ומאת אדוננו ישוע המשיח, אשר נתן את נפשו בעד חטאתינו, למען יצילנו מן העולם הרע הזה, כרצון אלוהינו אבינו:"… אל הגלטים א:3-4

 

"וכאשר נגזר על בני אדם למות פעם אחת ואחרי כן המשפט: כן גם המשיח, אחרי אשר הוקרב פעם אחת לשאת חטאי רבים, יראה שנית בלי חטא לישועה למחכים לו." אל העברים ט:27-28

 

הפסקה הפותחת של ישעיהו נג מדברת על מות המשיח על הצלב בעד חטאינו. התנ"ך ניבא את אופן המוות שישוע יסבול על הצלב, זמן רב לפני שהצליבה הייתה בשימוש.

 

"אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי: אלוהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי: ואתה קדוש יושב תהילות ישראל. אבותינו בטחו בך: הם בטחו, ואתה הצלת אותם. הם זעקו אליך, ונחלצו: בטחו בך, ולא הובישו. ואנכי תולעת ולא איש; חרפת אדם ובזוי עם. כל רואי ילעגו לי: יפטירו בשפה, יניעו ראש לאמור, גל אל יהוה יפלטהו: יצילהו כי חפץ בו. כי אתה גוחי מבטן: מבטיח על שדי אמי. עליך השלכתי מרחם: מבטן אמי אלי אתה. אל תרחק ממני כי צרה קרובה: כי אין עוזר. סבבוני פרים רבים: אבירי בשן כתרוני. פצו עלי פיהם: אריה טורף ושואג. כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי: היה לבי כדונג נמס בתוך מעי. יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי; ולעפר מות תשפתני. כי סבבוני כלבים: עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי. אספר כל עצמותי: המה יביטו יראו בי. יחלקו בגדי להם: ועל לבושי יפילו גורל. ואתה יהוה אל תרחק: אילותי לעזרתי חושה. הצילה מחרב נפשי: מיד כלב יחידתי. הושיעני מפי אריה: ומקרני רמים עניתני. אספרה שמך לאחי: בתוך קהל אהללך. יראי יהוה הללוהו כל זרע יעקב כבדוהו: וגורו ממנו כל זרע ישראל. כי לא בזה ולא שקץ ענות עני: ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע. מאתך תהלתי בקהל רב: נדרי אשלם נגד יראיו. יאכלו ענוים וישבעו יהללו יהוה דרשיו: יחי לבבכם לעד. יזכרו וישבו אל יהוה כל אפסי ארץ: וישתחוו לפניך כל משפחות גוים. כי ליהוה המלוכה: ומושל בגוים. אכלו וישתחוו כל דשני ארץ: לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה. זרע יעבדנו: יספר לאדני לדור. יבאו ויגידו צדקתו: לעם נולד כי עשה." תהלים כ"ב

 

בלידתו, מותו ותחייתו של ישוע התקיימו יותר מ-300 נבואות מהברית הישנה! אך הבן שישוע המשיח מת על הצלב עבורך.

 

"ובהיות הבקר נועצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע למען המיתו: ויאסרוהו ויוליכוהו וימסרוהו אל פונטיוס פילטוס הפחה. אז יהודה מוסרו כראותו כי נדון וינחם וישב את שלושים הכסף אל ראשי הכהנים והזקנים לאמר: חטאתי במסרי דם נקי. ויאמרו מה לנו ראה אתה. וישלך את הכסף ההיכל ויסור וילך ויחנק. ויקחו ראשי הכהנים את הכסף ויאמרו לא יכשר לתתו באוצר כי דמי דם הוא. ויועצו ויקנו בהם שדה היוצר לקבר את הנכרים. על כן נקרא השדה ההוא שדה דמא עד היום הזה. אז נתקיים הנאמר ביד ירמיה הנביא לאמר: ויקחו שלושים הכסף מחיר היקר אשר יקרו מאת בני ישראל: ויתנו אותם אל שדה היוצר כאשר יורני יהוה. וישוע עמד לפני הפחה וישאלהו הפחה לאמר האתה מלך היהודים ויאמר ישוע אליו אתה אמרת. ובהאשימו מאת ראשי הכהנים והזקנים לא ענה דבר. אז אמר אליו פילטוס הלא אתה שמע כמה הם מעידים בך. ולא ענהו אל דבר אחד עד אשר תמה הפחה מאד. ובמועד נהג הפחה לשלח לעם אסיר אחד את אשר יחפצו. והיה להם אז אסיר מפרסם ושמו בר אבא. ובהקהלם יחד אמר פילטוס אליהם את מי תחפצו אשלח לכם את בר אבא או את ישוע הנקרא משיח. כי ידע כי מקנאה מסרוהו. ובשבתו על כסא המשפט שלחה אליו אשתו לאמר אל יהי לך ולצדיק ההוא דבר כי הרבה סבלתי היום בחלום בעבורו. וראשי הכהנים והזקנים הסיתו את ההמון לבקש את בר אבא ולאבד את ישוע. ויען הפחה ויאמר אליהם את מי משניהם תחפצו אשלח לכם ויאמרו את בר אבא. אמר פילטוס אליהם ומה אעשה לישוע הנקרא משיח ויאמרו כלם יצלב. ויאמר הפחה ומה רעה עשה ויוסיפו לצעק לאמר יצלב. ויראה פילטוס כי לא יועיל דבר כי אם המהומה תרבה ויקח מים וירחץ את ידיו נגד ההמון לאמר נקי אנכי מדם הצדיק הזה אתם ראו. ויענו כל העם ויאמרו דמו עלינו ועל בנינו. אז שלח להם את בר אבא ואת ישוע הלקה וימסרהו להצלב. אז לקחו חיילי הפחה את ישוע אל הפרטוריון ויאספו עליו את כל הגדוד. ויפשיטו אותו וילבישוהו חלוק שני. ויעשו עטרת קוצים וישימו על ראשו וקנה בימינו ויכרעו לפניו ויתלוצצו בו לאמר שלום מלך היהודים! וירקו עליו ויקחו את הקנה ויכוהו על ראשו. ואחרי התלוצצם בו הפשיטו ממנו את החלוק וילבישוהו את בגדיו ויוליכוהו להצליבו. ויוצאים מצאו איש כושי, שמעון שמו: אתו אנסו לשאת את צלבו. ויבואו אל מקום הנקרא גלגלתא הוא מקום הגלגלת. ויתנו לו לשתות יין מהול במרה וכאשר טעם לא אבה לשתות. ויצלבוהו ויחלקו בגדיו ויפילו עליהם גורל למלא הנאמר ביד הנביא יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל. וישבו ויצפו לו שם. וישימו על ראשו את אשמתו כתובה זה ישוע מלך היהודים. אז נצלבו עמו שני פריצים אחד מימין ואחד משמאל. והעוברים גדפוהו מניעים את ראשיהם ואמרים: אתה הסותר את ההיכל ובונהו בשלושה ימים הושע את נפשך אם בן אלהים אתה רד מן הצלב. כמו כן גם ראשי הכהנים מתלוצצים עם הסופרים והזקנים אמרו: אחרים הושיע את נפשו אינו יכול להושיע אם מלך ישראל הוא ירד עתה מן הצלב ונאמין בו. בטח באלהים יצילהו עתה אם חפץ בו כי אמר בן אלהים אני. וכן גם הפריצים הנצלבים עמו חרפוהו. ומהשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית. ובשעה התשיעית זעק ישוע בקול גדול לאמר אלי אלי למה שבקתני הוא אלהי אלהי למה עזבתני. ומהעומדים שם כשמעם אמרו אל אליהו קורא זה. ומיד רץ אחד מהם ויקח ספוג וימלאהו חמץ וישם על קנה וישקהו. והנשארים אמרו הרפה נראה אם יבוא אליהו להושיעו. וישוע זעק עוד בקול גדול ויפח את רוחו. והנה פרכת ההיכל נקרעה לשנים מלמעלה עד למטה והארץ רעשה והסלעים נבקעו. והקברים נפתחו וגויות קדושים רבים אשר ישנו קמו. ויצאו מן הקברים אחרי תחייתו ובאו אל עיר הקדש ונראו לרבים. והמאה ואשר אתו שמרי ישוע כראותם את הרעש ואת הנהיות יראו מאד ויאמרו אכן בן אלהים היה זה. ושם נשים רבות מביטות מרחוק אשר הלכו אחרי ישוע מ גליל, משרתות אתו: ביניהן מרים המגדלית ומרים אם יעקב ויוסי ואם בני זבדי. ויהי הערב ויבא איש עשיר מרמתים ושמו יוסף אשר גם הוא תלמיד ישוע. הוא בא אל פילטוס ויבקש את גופת ישוע. אז צוה פילטוס לתת את הגופה. ויקח יוסף את הגופה ויכרכה בסדין נקי. וישם אותה בקברו החדש אשר חצב בסלע ויגל אבן גדולה על פי הקבר וילך. ושם מרים המגדלית ומרים האחרת יושבות מול הקבר. ומחרת אשר אחרי יום ההכנה נאספו ראשי הכהנים והפרושים אל פילטוס ויאמרו: אדונינו נזכרנו כי אותו המתעה אמר בעודנו חי אחרי שלושה ימים אקום. צוה נא ושמור את הקבר עד היום השלישי פן יבואו תלמידיו בלילה וגנבוהו ויאמרו לעם מן המתים קם והיתה התעות האחרונה רעה מן הראשונה. ויאמר פילטוס אליהם יש לכם משמר לכו שמרו כאשר תדעו. ויבואו וישמרו את הקבר חותמים את האבן עם המשמר." מתי כ"ז

 

אך כוח הקבר לא יכול היה לכלוא את ישוע כי הוא קם מן המתים.

 

"ועתה קם המשיח מן המתים והיה לראשית הישנים. כי באדם המות וגם באדם תחיית המתים. כי כאשר באדם הכל מתים כן גם במשיח הכל יחיו." קרינתים א׳ ט״ו:כ-כב

 

"ומקץ השבת כאור היום הראשון לשבוע באה מרים המגדלית ומרים האחרת לראות את הקבר. והנה היה רעש גדול כי מלאך יהוה ירד מן השמים ויגש ויגל את האבן מעל הפתח וישב עליה. מראהו כברק ולבושו לבן כשלג: ומפחד פניו רעדו השומרים והיו כמתים. ויען המלאך ויאמר אל הנשים אל תיראנה כי ידעתי כי את ישוע הנצלב אתן מבקשות. איננו פה כי קם כאשר אמר בואנה ראינה את המקום אשר שכב שם האדון. ולכנה מהר והגדנה לתלמידיו כי קם מן המתים והנה הולך לפניכן אל הגליל; שם תראו אותו: הנה, אמרתי לכם. והן יצאו מהר מן הקבר ביראה ובשמחה גדולה; ורצו להגיד לתלמידיו. ובלכתן להגיד לתלמידיו, והנה ישוע פגש אותן, ואמר, שלום לכן. והן נגשו ואחזו ברגליו, והשתחוו לו." מתי כח:1-9

 

"אשר עלה השמימה והוא לימין האלוהים; מלאכים ורשויות וכוחות נכנעו לו." פטרוס א' ג':22

 

יש באמת פשטות במשיח (קורינתים ב' י"א:3). אתה, הקורא היקר, זקוק למושיע. המושיע הזה בא לעולם ושפך את דמו על הצלב בעבור חטאיך.

 

אתה רואה, הבעיה היא שהחטא נכנס לעולם וכולם חטאו. אותה פרשה שהוזכרה קודם עם הנחש (השטן) בגן עדן היא המקום שבו החטא נכנס לעולם. עכשיו כולנו חטאנו ואם אדם אומר שאין בו חטא, הוא שקרן.

 

"אם נאמר שאין בנו חטא, מתעים אנחנו את עצמנו והאמת איננה בנו. אם נתוודה על חטאינו, נאמן הוא וצדיק לסלוח לנו על חטאינו ולטהר אותנו מכל עוול. אם נאמר שלא חטאנו, עושים אנחנו אותו לשקרן ודברו איננו בנו." יוחנן א' א':8-10

 

אם איננו מוכנים להודות שאנחנו חוטאים, אשמים בפני משפטו הצודק של אלוהים, אז אין לנו תקווה כלל.

 

"ככתוב: אין צדיק, אין גם אחד. אין משכיל, אין דורש את אלוהים. הכל סרו יחדיו נאלחו; אין עושה טוב, אין גם אחד. קבר פתוח גרונם, בלשונם יחליקון; חמת עכשוב תחת שפתימו. אשר פיהם אלה וכעס מלא: קלות רגליהם לשפוך דם. שוד ושבר במסילותם. ודרך שלום לא ידעו. אין פחד אלוהים לנגד עיניהם." רומים ג':10-18

אלוהים דורש מכל בני האדם לחזור בתשובה מחטאיהם. האם אדם יכול לחזור בתשובה מחטאו אם אינו מצטער? האם אדם יכול לנטוש את חטאו אם אינו רואה בו שום פסול? האם מישהו יכול פשוט להאמין בישוע וללכת לגן עדן, ללא תשובה?

 

אז מדוע ישוע מת על הצלב, אם לא כדי לשלם את עונש חטאינו? אתה רואה, עליך להבין שחטאך מפריד בינך לבין אלוהים (ישעיהו נ"ט:2). עליך להבין שאתה אשם בפני אלוהים קדוש, האלוהים היחיד (ישעיהו מ"ה:5) ולחזור בתשובה מאותם דברים, לא לרצות לעשותם עוד.

 

כי יש בחירה שכל אדם יעשה במהלך זמנו על פני האדמה. בעוד שניתן לסכם זאת על ידי רבים בין גן עדן לגיהינום, אני באמת חושב שזו בחירה של תשובה כלפי אלוהים ואמונה בישוע המשיח כמושיעם או לא. עם זאת, בחירה זו תבטיח את נצחיותו של האדם, בין אם באגם האש או בגן עדן.

 

"ורבים מישני אדמת עפר יקיצו, אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם." דניאל י"ב:2

"וכשם שנגזר על בני אדם למות פעם אחת ואחרי כן המשפט,"… עברים ט':27

"וראיתי כסא לבן גדול ואת היושב עליו אשר מפניו נסו ארץ ושמים ומקום לא נמצא להם. וראיתי את המתים, הגדולים עם הקטנים, עומדים לפני הכסא וספרים נפתחו. ונפתח ספר אחר, הוא ספר החיים. ונשפטו המתים על-פי הכתוב בספרים, כמעשיהם. הים נתן את המתים אשר בו, והמוות והשאול נתנו את המתים אשר בהם, ואיש איש נשפט כמעשהו. והמוות והשאול הושלכו אל אגם האש. זהו המוות השני – אגם האש. וכל מי שלא נמצא כתוב בספר החיים הושלך אל אגם האש." ההתגלות כ':11-15

 

לרוב האנשים יש בעיה עם חזרה בתשובה. רבים מרגישים שהם אינם אשמים בעונש נצחי בגיהינום. בעוד שהם יודו שהם לא היו 'מושלמים', מעטים מאוד יראו את עצמם באור שבו אלוהים הכל יכול רואה אותם.

 

במקום שהם רואים את עצמם כצדיקים או טובים, אלוהים רואה אותם כפי שהם באמת.

 

"וכולנו כטמא, וכבגד עידים כל צדקותינו; ונבל כעלה כולנו, ועוונינו כרוח ישאונו." ישעיהו ס"ד:5

 

מסר הבשורה מסוכם בפשטות במעשי השליחים כ':21:

 

"בהעידי ליהודים וגם ליוונים על התשובה לאלוהים והאמונה באדוננו ישוע המשיח."

 

עם זאת, התנ"ך גם ברור לגבי לא רק להאמין בישוע, אלא גם לחזור בתשובה מחטאיך.

 

"אלוהים התעלם מזמני הבערות, אך כעת הוא מצווה על כל בני האדם בכל מקום לחזור בתשובה, כי קבע יום שבו ישפוט את תבל בצדק על-ידי איש אשר הועידו לכך. הוא נתן לכל הוכחה לכך בהקימו אותו מן המתים." מעשי השליחים י"ז:30-31

 

בעוד שגן עדן הוא לנצח, לאלה שנושעו דרך דמו של המשיח, הבן שגם הגיהינום הוא לנצח.

 

"אבל הפחדנים והבלתי מאמינים והמתועבים והרוצחים והזונים והמכשפים ועובדי האלילים וכל השקרנים – חלקם באגם הבוער באש וגפרית, שהוא המוות השני." ההתגלות כ"א:8

 

לעתים קרובות אני מאחל שיכולתי לשכנע אנשים ברצינות של הגיהינום. יש כל כך הרבה בעיות בעולם היום, למעשה זה מדהים כמה מהר הדברים הולכים ומידרדרים. עם זאת, לאנשים רבים יש גם בעיות בחייהם האישיים.

 

חייהם לעתים קרובות מלאים בייסורים, צער, לעתים קרובות כתוצאה מחטא. בעוד שיש בהחלט אנשים רבים שנאבקים להתפרנס מבחינה כלכלית, יש אחרים, עשירים או עניים, שנאבקים בחייהם האישיים.

 

ללא המשיח זהו עולם ריק, מלא בהבל וחסר ערך. כל הדברים האלה חולפים ועלינו לדעת שאיננו יכולים לקחת איתנו דבר כשנמות.

 

"סוף דבר הכל נשמע: את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם. כי את כל מעשה האלוהים יביא במשפט על כל נעלם, אם טוב ואם רע." קהלת י"ב:13-14

עם זאת, חייהם של אנשים מלאים בהבלים אלה, בין אם בעיות שווא בבית, בעבודתם או בהישרדות היומיומית. מוחם מזוהם בדברי העולם הזה, בקטעי הווידאו האינסופיים המפורסמים באינטרנט, בהפצצה המתמדת של הודעות טקסט וציוצים, בלייקים המתמידים של דברים שפורסמו באינטרנט, וכן בזוהמה שממלאת את מוחם של אלה שצופים בדברים כאלה בטלוויזיה ובסרטים.

 

הם מוסחים, עשירים או עניים, על ידי סמים ואלכוהול. הם מקשיבים לבחירת המוזיקה שלהם בזמן נהיגה בכביש או ישיבה על המדרכה. הם מוסחים על ידי דברי העולם הזה ואפילו אם מטיף מצליח למשוך את תשומת לבם לרגע, חבריהם מזכירים להם להמשיך כפי שהם.

 

"הבל הבלים אמר קהלת, הבל הבלים הכל הבל. מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש. דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת. וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שם. הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח. כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת. כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אוזן משמוע. מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש. יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעולמים אשר היה מלפננו. אין זכרון לראשונים וגם לאחרונים שיהיו לא יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרונה." קהלת א':2-11

 

העולם אינו אכפת לו והקבר מקבל אותם בשמחה. לאחר מכן יעברו דור או שניים והם יישכחו ברובם. אך הקבר אינו שוכח, כי זה אשר ברא את הנשמה זוכר. הוא גם זוכר את מעשיהם.

 

הם נושאים באחריות על חטאיהם, הם נרשמים בספרים, שמותיהם אינם בספר החיים. כי הם חיו על האדמה הזאת ונטשו את הישועה, הם לא חזרו בתשובה, ולא קיבלו את המשיח כמושיעם.

 

הם יתעוררו והקבר יפלוט אותם החוצה. לפני בוראם הם יעמדו במשפט כס הדין הגדול הלבן, שם אלוהים יזכיר להם. למרות שהם ידעו, הם יישפטו.

 

כי מה היה הערך עבורם ומה הערך עבורך שלא לקבל את מתנת החינם מאלוהים? כי אלוהים אהב את העולם ושלח את בנו כדי שהעולם ייוושע, אך אנשים לעגו לרעיון וחלקם הכריזו שהם חכמים מדי לדברים כאלה. בסופו של דבר, לעגם הופך לבכי וחריקת שיניים ואלה שהיו חכמים בעיני עצמם נחשבים לכלום, כסכלים.

 

"אל יתעה איש את נפשו; אם יחשוב איש מכם להיות חכם בעולם הזה, יהי לכסיל למען יחכם. כי חכמת העולם הזה סכלות היא לפני האלוהים, ככתוב: לוכד חכמים בערמם. ועוד: יהוה יודע מחשבות חכמים כי המה הבל." הראשונה אל הקורינתים ג:18-20

 

הם אוהבים לנסוע בערים הגדולות, להשמיע את המוזיקה שלהם, נשקים בצדם. הם בעלי הרחוב, הם שולטים ברחובות, אבל במציאות הדבר היחיד שהם משיגים הוא חרון אלוהים על בני המרי.

 

"כי בגלל אלה בא חרון אלוהים על בני המרי:"… אל הקולוסים ג:6

 

אנשים אינם רוצים להשתנות, הם אינם רוצים לבקש את דברי אלוהים. עבורם זו סכלות, גאוותם לא מאפשרת זאת. הם אינם יכולים להבין את הפשטות, הם אינם יכולים להיות כילד קטן ופשוט להאמין בבשורה באמונה. לא, הם הופכים את עצמם לאויבי אלוהים (רומים ה:10) והם ילדי אל העולם הזה (קורינתים ב ד:4).

 

"כי הכרזת הצלב היא לאלה שאובדים אולת; אך לנו הנושעים היא כוח אלוהים. כי כתוב: אשמיד חכמת החכמים ואביא לאין את בינת הנבונים. איה החכם? איה הסופר? איה החוקר של העולם הזה? הלא הפך אלוהים את חכמת העולם הזה לאולת? כי לאחר שבחכמת אלוהים לא הכיר העולם את אלוהים בחכמה, חפץ אלוהים באולת ההכרזה להושיע את המאמינים. כי היהודים דורשים אות, והיוונים מבקשים חכמה: אך אנו מכריזים על המשיח הצלוב, ליהודים מכשול, וליוונים אולת; אך לקרואים, יהודים ויוונים כאחד, המשיח כוח אלוהים וחכמת אלוהים. כי אולת אלוהים חכמה מבני אדם; וחולשת אלוהים חזקה מבני אדם." קורינתים א' א':18-25

 

ובכלל זה כל מי שאינו פשוט חוזר בתשובה ומאמין בבשורה (מרקוס א':15). כי בלי המשיח אין כלום, בלי המשיח אתה נידון… נקודה. אולי שמעת על ישוע אלף פעמים קודם לכן או שזו הפעם הראשונה שלך. אך עכשיו הוא יום הישועה, אל תדחה זאת.

 

"(כי הוא אומר: שמעתיך בעת רצון, וביום ישועה עזרתיך: הנה, עכשיו העת הרצויה; הנה, עכשיו יום הישועה.)" קורינתים ב' ו':2

 

כי מתי תבין סוף סוף שאתה ראוי למשפט אלוהים ותקבל את המתנה החינמית של הישועה דרך ישוע המשיח, תחזור בתשובה ותעזוב את מעשיך החטאים? כמה זמן עוד תמשיך, כמה זמן עוד תחיה, כשאתה מהרהר, בפחד, כשמצפונך מעיד על אשמתך?

 

אני מפציר בך לשקול את הדברים האלה, לחפש בכתבי הקודש, לראות מה אלוהים אומר לגבי החיים האלה, החיים שלך. כי בסופו של דבר יגיע הזמן שבו הקו יחצה ויעדך הנצחי יהיה חתום.

 

"מי שעושה עוול, יעשה עוול עוד: ומי שמטונף, יהיה מטונף עוד: ומי שצדיק, יהיה צדיק עוד: ומי שקדוש, יהיה קדוש עוד. והנה, אני בא מהר; ושכרי עמי, לתת לכל איש כפי מעשהו." התגלות כ"ב:11-12

 

מה שישוע, הגואל שלנו, עשה על הצלב היה יוצא דופן. הוא שילם את העונש על חטאינו, הוא נשא את עוונותינו. העונש שלנו, המגיע לכל אדם, לאלה שחוזרים בתשובה אל אלוהים ומאמינים בישוע המשיח, הוא שילם את העונש. זו המתנה הנפלאה שאלוהים העניק לנו, שכל אחד מאיתנו אינו ראוי לדבר כזה!

 

מה תעשה, קורא יקר, האם תשים את בטחונך בו או שתמשיך בדרכך שלך, דרך אל ההרס?

 

"לפיכך, מאחר שהילדים שותפים לבשר ודם, גם הוא עצמו כמו כן השתתף באותו הדבר; כדי שבמוות יוכל להשמיד את מי שיש לו כוח המוות, כלומר, השטן; ולהציל את אלה שמפחד המוות היו כל חייהם נתונים לעבדות." עברים ב':14-15

 

"אני הוא החי, והייתי מת; והנה, אני חי לעולמי עולמים, אמן; ויש לי את מפתחות השאול והמוות." התגלות א':18

 

אמן!